חוק חמש השניות: כלי קטן שעושה שינוי גדול בניהול ובחיים

בזמן האחרון אני קורא את הספר חוק חמש השניות של מל רובינס.

זה אחד הספרים שאפשר לקחת איתנו כמעט לכל תחום בחיים – וגם לעולם ניהול הפרויקטים.

לא כל משימה היא משימה שאנחנו אוהבים

בניהול, כמו בחיים, יש משימות שאנחנו נהנים לעשות, ויש כאלה שפחות.

יש ימים שיש לנו אנרגיה.
יש ימים שאנחנו עייפים.
יש משימות שקל לנו להתחיל.
ויש כאלה שאנחנו דוחים שוב ושוב.

זה טבעי.
זה אנושי.

אבל האמת היא, שבחיים המקצועיים שלנו, הרבה פעמים אנחנו חייבים לבצע גם דברים שלא בא לנו לעשות עכשיו.

טלפון לא נעים.
שיחה מורכבת.
בדיקה מעייפת.
החלטה שדחינו.

ופה בדיוק מתחילה הבעיה.

הפער בין הרצון לפעולה

מל רובינס מדברת בספר על הפער הקטן והקריטי שבין הרגע שבו אנחנו יודעים שצריך לפעול, לבין הרגע שבו אנחנו באמת עושים.

במרווח הזה נכנס הקול בראש:

"לא עכשיו…"
"נעשה את זה מחר…"
"עוד מעט…"
"זה לא דחוף…"

והקול הזה, אם נותנים לו מקום, מנצח.

חוק חמש השניות

הרעיון פשוט:

ברגע שעולה לך מחשבה לפעול –
סופרים לאחור: 5…4…3…2…1… ופועלים.

בלי לחשוב יותר מדי.
בלי לנהל דיון פנימי.
בלי תירוצים.

פשוט קמים ועושים.

זה אולי נשמע ילדותי.
אבל זה עובד.

למה זה עובד?

כי הוא לא נותן למוח זמן “לברוח”.

ברגע שאתה סופר לאחור –
אתה עוקף את מנגנון הדחיינות, הפחד והעצלנות.

אתה עובר ממחשבה לפעולה.

איך זה בא לידי ביטוי בניהול פרויקטים

בשטח זה נראה ככה:

צריך להרים טלפון לספק –
5,4,3,2,1 – מתקשר.

צריך לגשת לעובד לשיחה –
5,4,3,2,1 – ניגש.

צריך לטפל בתקלה –
5,4,3,2,1 – מתחיל.

בלי לדחות.
בלי לברוח.
בלי לצבור עומס מיותר.

מנהל שפועל מהר – חוסך לעצמו משברים.

משמעת קטנה – תוצאות גדולות

חוק חמש השניות לא בא להפוך אותנו לרובוטים.
הוא בא לעזור לנו לנצח את עצמנו ברגעים הקטנים.

וברגעים הקטנים האלה – נבנים מנהלים חזקים.

עוד פעולה.
עוד שיחה.
עוד טיפול בבעיה.
עוד צעד קדימה.

לסיכום

ניהול טוב לא נמדד רק בידע ובניסיון.
הוא נמדד גם ביכולת לפעול – גם כשלא מתחשק.

הכלי של מל רובינס פשוט, נגיש, ויעיל.

ומי שמאמץ אותו באמת, מרגיש שינוי:
יותר עשייה, פחות דחיינות, יותר שליטה.

שווה לנסות.