שחיקה בענף הבנייה כמעט ואינה מדוברת, אך היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על איכות ניהול, בטיחות ותוצאות פרויקט. בניגוד לתקלות הנדסיות או חריגות תקציב, שחיקה לא מופיעה מיד. היא מצטברת לאט, בשקט, ומורגשת רק כשהנזק כבר נוכח בשטח.

שחיקה אינה חולשה אישית

קל לפרש שחיקה כבעיה של אופי או חוסן אישי, אך ברוב המקרים מדובר בתוצאה של תנאים מערכתיים. עומס מתמשך, אחריות כבדה, חוסר ודאות ולחץ זמן יוצרים קרקע שבה גם מנהלים חזקים נשחקים.

השחיקה אינה מתבטאת בהכרח בעייפות פיזית. לעיתים היא מופיעה כקהות, חוסר סבלנות, קבלת החלטות אוטומטית או הימנעות מעימותים.

הסימנים המוקדמים נמצאים בשטח

לפני שמנהל נשבר, האתר כבר מאותת:

• ישיבות מתקצרות או מתבטלות

• בעיות חוזרות אינן מטופלות לעומק

• תגובות הופכות חדות או אדישות

• בטיחות מקבלת פחות תשומת לב

אלו אינם סימנים של חוסר מקצועיות, אלא של עומס מתמשך.

שחיקה פוגעת בשיקול הדעת

אחד הנזקים המרכזיים של שחיקה הוא פגיעה ביכולת לשקול חלופות. מנהל שחוק נוטה לבחור בפתרון המהיר ביותר, לא בהכרח הנכון ביותר.

במצב כזה:

• מתקבעים דפוסי עבודה בעייתיים

• נמנעים מהתמודדות עם בעיות מורכבות

• ונוצר פער בין מה שיודעים שצריך לעשות לבין מה שנעשה בפועל

עומס רגשי בענף עתיר סיכון

ענף הבנייה משלב אחריות כלכלית, אחריות בטיחותית ולחץ מתמיד. כל החלטה עלולה להשפיע על חיי אדם או על מיליוני שקלים. המתח הזה מצטבר, גם אם לא מדברים עליו.

כאשר אין מרחב לפריקה, להתייעצות או לעצירה רגעית, העומס מחלחל להחלטות.

ניהול נכון כולל הגנה על המנהלים

ניהול אחראי אינו מתמקד רק בתפוקות, אלא גם בשימור היכולת הניהולית לאורך זמן. זה כולל:

• חלוקת עומסים הגיונית

• הגדרה ברורה של תחומי אחריות

• אפשרות לגיבוי ניהולי

• ותרבות שמאפשרת לומר “עמוס מדי” בלי להיתפס כחולשה

זה אינטרס של הפרויקט, לא רק של האדם.

שחיקה משפיעה ישירות על בטיחות

עייפות מנטלית ושחיקה פוגעות ביכולת לשים לב לפרטים. בענף שבו פרט קטן יכול להוביל לאירוע בטיחותי חמור, מדובר בסיכון ממשי.

בטיחות דורשת עירנות, נוכחות ויכולת לעצור תהליכים. שחיקה שוחקת בדיוק את היכולות האלו.

סיכום

שחיקה בענף הבנייה אינה בעיה אישית אלא סיכון ניהולי.
מי שמתעלם ממנה, משלם באיכות, בבטיחות וביציבות הפרויקט.

ניהול שמבין את זה בזמן, לא רק שומר על האנשים שלו, אלא גם מגן על הפרויקט עצמו.